טעימות, מטריות, ומח עצמות

L'os a möelle  אמרתי לפ' . 
פ', פריזאית מלידה, לא הכירה את המסעדה. אבל למשמע שמה (שפירושו "מֵח עצמות"), הבריקו עיניה כאילו אני לא יודע מה. "לא מכירה אותה, אבל רק לפי השם אני בטוחה שזו יופי של מסעדה" אמרה ועיניה מתכסות דוק לח של אושר. ש
שמעתי על המסעדה מדיווח של יוס מפורום אורט, כשסיפר לפני כמה שנים על מקומות בפריז שאפשר לאכול בהם במחיר שפוי. קראתי, הפנמתי, הצלבתי מידע, ועכשיו יישמתי. עזרה לי להחליט גם העובדה שהמקום נמצא במרחק כ 10 דקות הליכה מהבית, או 2 תחנות מטרו כשיורד גשם.
המקום עצמו – צנוע, ממוקם ברחוב צדדי ושקט. בפנים כבר מלא וצפוף ואנחנו מקבלים שולחן קטן בירכתי המסעדה, נישה קטנה של שלושה שולחנות זוגיים, מה שמאפשר לנו לצפות על המתרחש. הקירות מצופים בקרמיקה צהבהבה המקנה למקום אופי כאילו ישן ומשתלבת עם המראות הישנות המעטרות סביב.
התפריט כתוב בגיר על גבי לוח כיאה לבראסרי.
תפריט טעימות בן 5 מנות ב-38 יורו (או לבחור מנות בודדות מהתפריט על הלוח), זה מה שהציע לנו המלצר, כי פשוט כך זה הולך כאן. ארוחת טעימות.
זה החל במנת "משעשע חיך" מתנת השף. מוס אוורירי ירקרק, הוגש בספלונים ולא זוהה. אכן משעשע חיך, וגם לשון, ובכלל העלה את המצברוח.
פתחנו במרקים. חורף, זכרונות מרקי הפתילייה בשעריים מעוררים חום. למרות זאת אני הלכתי על מרק קר שמנת וקוקוס עם בשר סרטנים (ההסקה במסעדה היתה סיבה טובה למרק צונן), ואילו היא על מרק דלעת משודרג וחם. לפני הניחה הנערה לבושת השחורים קערית ובה נתחי בשר סרטנים, קרוטונים ורסיסי עירית. לפניה הונחה קערית ובמרכזה תלולית של חמאה מתובלת סביבה פזורים גבינת קומטה מגוררת, ועלי קוסברה קצוצים דקיקים. "רק רגע!" אמרנו לנערה "לא סיכמנו על מרק?" או אז הגיעה נערה אחרת, ובידיה כדי מרק מהם יצקה לצלחות.
אצלי צורת ההגשה הזו היתה יותר בבחינת גימיק וקיבלתי מרק שמנת וחלב קוקוס, צונן ומרענן עם קרוטונים ונתחי בשר סרטנים. יופי של מרק שיכול ללכת טוב גם בקיץ הישראלי.
בחצי השולחן הדרומי, מרגע שנמזג המרק החם לצלחת, החמאה החלה להתמוסס, ו"עין" עגלגלה הלכה וציפתה את פני המרק עד שכוסה כליל במעטה שמנוני מתובל וטעים. גם בדרום נרשמה הנאה צרופה.
לשניה, הונחה מצפון פרוסת כבד אווז צרוב קלות, מוגש כהלכה כמו שכתוב באותיות של זהב ביסודות המטבח הצרפתי, ומדרום הונחו 3 אויסטרים טריים שנשלקו בקול דממה רועם.
לעיקרית - מצפון בשר של "זה-כמו-צבי" (זה הכי אנגלית שהצלחתי להוציא מהצוות) שהוגש עם הקפצה של כרישה פטריות ספ וערמונים, ומדרום נתח מולית אדומה עם ? (פירה של ארטישוק ירושלמי למיטב זכרוני).
גבינות (שגרתי) היוו את הקו המפריד בין קודש לחול.
מוס שוקולד שט בקרם וניל מחד, ורום-בבא עם קצפת מאידך היו שני הקינוחים שלמרות שהיו טובים ביותר, היו קצת מאכזבים מבחינת חוסר דימיון.
בסה"כ מנות שעל הניר לא נשמעות מי יודע מה, אבל על הצלחת היו מצוינות. תמורה נהדרת לשלושים ושמונת היורו לאדם לפני נוזלים, מה שמוכיח שגם בעיר האורות אפשר לאכול טוב ובמחיר שפוי.
מצידו השני של הרחוב, ליתר דיוק בצידה השני של הפינה, יש גם בר יין ששייך למסעדה. כשסיימנו לאכול, רק העפנו מבט, וציינו לעצמנו שיש סיבה לחזור לרחוב ואסקו דה גאמה. ופרט מעשי – המסעדה עצמה סגורה בימי ראשון, אבל לפי ההודעה במשיבון ניתן ביום ראשון לאכול בבר היין (ניסיתי אבל כבר לא היה מקום. להזמין מראש גם למסעדה וגם לבאר)



לאחר שסיימנו לאכול, יצאנו לאוויר הצונן, הנקי, ועשינו דרכנו הביתה ברגל. גשם דק, בקושי מורגש, טיפטף, ושנינו יחד תחת מטריה (קטנה) אחת, צעדנו צמודים צמודים, משכשכים רגלינו בשלוליות על המדרכה, לאורך שד' פליקס פור השוממות, הרטובות, ומעוטרות (כמו כמעט כל העיר) לקראת החג הממשמש ובא, מביטים בחנויות המקושטות בדמויות לבנות בשלג מקלקר ובדמויות החנוטות היושבות במסעדה שכולה לבן הנמצאת על דרכנו. כשהגענו הביתה, לאחר הליכה של כ 15 דקות בגשם תחת מטריה אחת, שנינו מדלגים על כל השלוליות, ונעמי שמר שחה לנו ככה, החיים יפים כדאי לכם לחיות, ראינו מעבר לקיר הכנסיה שבפאב של צ'רלי עוד דולק האור, אז נכנסנו לתדלק רק על מנת לוודא שרמת האלכוהול בדם תישאר גבוהה עד הבוקר. ובבוקר זה כבר היה סיפור ששייך למשהו אחר. איזה מזל, שהפסיק לרדת גשם והתבהר הרקיע על העיר... 

L'OS A MÖELLE
3, rue Vasco de Gama
+331 45 57 27 27
Cave l'os a moelle, 181 r. Lourmel +331.45.57.28.28
Metro: Lourmel