פיצה. לא על הבאפטו לבדו

לפני כמה שנים יצאתי מה-BAFFETTO הפיצריה המפורסמת, אולי הכי מפורסמת ברומא ולקחתי מונית שפרקה קבוצת תיירים שהצטרפו לתור המזדנב בחזית הפיצריה. מה יש שם בפיצריה הזו? שאל אותי נהג המונית. הרי הקמח אותו קמח, המוצרלה אותה מוצרלה הפרושוטו אותו פרושוטו, אז למה כאן יש תור כאורך הגלות ובאחרות צדים אותך פנימה? התחלנו לנתח את הסוגיה ולא מצאנו תשובה, אבל אם הקהל מצביע ברגליים, אז זה אומר הכל, כך סיכמנו.

בשנים האחרונות נעשה כבר בלתי אפשרי למצוא מקום בשעות נורמליות. צריך לבוא, לעמוד כחצי שעה בתור בסימטא הצרה, וכשמגיע הרגע המאושר אתה נכנס, מושיבים אותך איפה שיש מקום ואתה חולק את שולחן העץ הפשוט עם כל מיני שאתה לא מכיר. ז"א בתחילת הערב אתה לא מכיר, בסופו אתה כבר חבר שלהם. כל זה נכון אם אתה בר מזל והצלחת להיכנס.

אנחנו בשנים האחרונות כבר יש לנו מנהג קבוע. מתחילים ב-5 דקות עמידה בתור, מקללים את התיירים הצובאים לפתחה של הפיצריה, מוסיפים כוסאמו למר באפטו עצמו והולכים לפיצריה בסימטא הסמוכה – la monte-carlo. גם הפעם לא חרגנו ממנהגנו מקווים שהמונטה-קרלו לא הלכה בעקבות אחותה הבכירה.

מסעדה גדולה, מספר חדרים, שולחנות פורמייקה פשוטים וכל מה שאתה שומע סביב זה איטלקית. המלצרים המתרוצצים בין השולחנות נהיים חברים שלך ובתוך דקות אנחנו כבר פונים אחד לשני ב-TU. 

pizzeria La Montecarlo

למקרא התפריט עולים טעמי העבר ואנחנו מזמינים, כמו בעבר, סיפתח של פרחי קישוא ממולאים וזיתים אסקולניים (מהעיר אסקולי במרכז איטליה), שזה זיתים ירוקים גדולים, ממולאים בתערובת בשר ופרמיג'אנו, מצופים בפרורי לחם ומטוגנים בשמן עמוק. לא להתבלבל – אלה לא כדורי פלאפל אלא הזיתים הללו. פרחי הקישוא לא חייכו למצלמה אבל מה איכפת לי. ממילא רגע אחרי הצילום הם כבר היו ז"ל.

זה לא פלאפל. אלו זיתים אסקולנים ליד פרחי קישוא ממולאים

מבחר הפיצות לא מבייש אף פיצריה. על צלחת מתכת רחבה שיכולה לשמש גלגל אופניים בקוטר "26 (אוקיי, קצת פחות), בצק דק, חרוך קלות בקצותיו ועמוס בכל טוב רומא. קראף של MEZZO DI ROSSO תאם את הפיצה כמו כפפה ליד.

לקינוח ביקשנו טירמיסו. לא יודע מי נהנה יותר, אנחנו או המלצר שחיוך רחב נמרח על פניו כשביקשנו, כאילו אומר, איזו בחירה מוצלחת. היא בכלל לא רצתה קינוח וביקשנו מנה אחת עם שתי כפיות אבל עם הביס הראשון נשברה והתחילה תחרות אכול כפי יכולתך עד שאפילו ויתרתי על צילום כדי שהיא לא תאכל עוד כפית או שתיים. סיבוב טירמיסו שני היה רק שאלה של זמן.

וכמו תמיד כשיוצאים משם שבעים ומבסוטים  מפטירים, "אבל בבאפטו הפיצה יותר טובה"

* Da Baffetto – via del governo vecchio
(מומלץ לבוא מוקדם בערב עם הפתיחה או לקראת סגירה)  

* La Monte-Carlo – vicolo Savelli

ויש גם פיצה Al Trancio, פיצה הנחתכת מנה מנה.

אני ממש לא מחסידי הפיצה הזו, אבל כשליצ'ה, חברה מילנזית, לקחה אותי לפני כשנה לאחת הפיצריות הטובות במילאנו ושם הגישו פיצה אל-טראנצ'ו שהיתה מעולה, למדתי שלא לשפוט בשליפה מהמותן.

באחד משני הרחובות היוצאים ממזרקת טרווי לכיוון כללי של פיאצה נאבונה יש פיצריה כזו. קטנה, ויטרינה עם פיצות ודלפק אכילה בלבד.

אני היכרתי אותה בעקיפין לפני כשנתיים אז חזרו א' ו-ע' מרומא. בשעת ערב לפני הנסיעה לשדה התעופה, אכלו פיצת-סיום, וביקשו גם מנה נוספת של take away. את המנה הזו, ארוזה היטב בקופסת קרטון, הם שמו במזוודה וכך חזרו ארצה.

למחרת בבוקר, עם הגיען, החבילה הוצאה מהמזוודה, וקדימה לתנור. טוסטר-אובן פשוט ושגרתי שלא ראה אבן או אש חיה מימיו, המקום – המטבח הביתי, ברחוב חונות מאזדות והונדות, מקסימום פיאט,  וֶספָּה מעולם לא נראתה כאן. הכביסה בכל הבתים בסביבה מתייבשת במייבשי כביסה ולא תלויה על חבל המתוח לרוחב הרחוב. המלצר, הוא היה לבוש מכנסים קצרים וגופיה ודיבר עברית תקנית. סופיה לורן לא גרה כאן (כמה חבל), ופליני לא היה עושה כאן אפילו פרסומת לשמפו.

ואז הוצאה הפיצה מהתנור. ריח נעים של בצק טרי מלא את חלל המטבח, והפיצה – היא נראתה כמו ציור של בוטיצ'לי. בצק אפוי בתנור עם שוליים קצת שרופים המדיפים ריח חרוך של תנור עץ, שרידי קמח מייבשים את השוליים ופנימה מזה – כתם לח של שמן זית. פרושוטו, מוצרלה, פטריות מסתירים כל חלקה טובה במרכז. נעיצת מזלג מפצפצת את הקליפה החרוכה של הבצק, וקולות הפיצפוץ נשמעים כמו האביב מתוך ארבע העונות של ויוואלדי.  

אז הלכנו לשם לטעום מהמקור, טרי וחם. אפילו שמה אינו ממש מלהיב, PLANET PIZZA , אבל תמונה של כתבה מעיתון לה-רפובליקה התלויה על הקיר מפיגה כל שריד של סקפטיות. אני לא ממש זוכר את הטקסט אבל זה היה משהו מחמיא ביותר, ואכן זו היתה פיצה מצוינת, שונה מכל פיצה אל טראנצ'ו תעשייתית שנתקלתם בה.

בהחלט מומלץ כשאתם מפזמים לעצמכם את three coins in the fountain  להטיל רק 2 מטבעות למזרקה ולהשאיר את השלישית לפיצרה הזו, לנשנש משהו בעמיד בחצר

Planet Pizza, via dei crociferi